השמיעה היא החוש שמאפשר לנו לשמוע צלילים. האוזן היא איבר מורכב ויש לה שלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. גלי קול נכנסים לאוזן החיצונית ועוברים דרך סדרה של עצמות קטנות באוזן התיכונה. לאחר מכן, הגלים עוברים אל חלל מלא בנוזל באוזן הפנימית הנקרא שבלול. בחלל זה, תאי שיער שולחים אותות לתאי עצב אשר לאחר מכן נושאים מסרים על צליל לחלקים אחרים של המוח שלך.
שמיעה היא תהליך המרת גלי קול לדחפים עצביים הנשלחים למוח. האוזן היא איבר מורכב שיש לו שלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
האוזן החיצונית מורכבת מאפרכסת האפרכסת (פינה), אשר אוספת גלי קול ומזרקת אותם אל עור התוף (הקרום התוף). האוזן התיכונה מכילה שלוש עצמות זעירות (אוסיקולות) המעבירות תנודות קול מעור התוף לחלון סגלגל שלפניה.
האוזן הפנימית מכילה מבנים הנקראים שבלול ותעלות חצי מעגליות. מבנים אלה אחראים על הפיכת תנודות קול לדחפים עצביים, הנשלחים לאחר מכן לחלקים שונים של המוח, כולל אזורים השולטים בשיווי משקל ובשמיעה.
האוזן היא איבר שמזהה קול וממיר אותו לאותות הנשלחים למוח.
האוזן מורכבת משלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
גלי קול עוברים דרך האוזן החיצונית אל עור התוף. הרעידות של הקרום הזה מועברות דרך סדרה של שלוש עצמות זעירות באוזן התיכונה (הפטיש, הסדן והערימה) לממברנה אחרת (החלון הסגלגל). רעידות מממברנה זו מועברות דרך נוזל בצינור מפותל הנקרא שבלול לתאי שיער שעל פניו. תאי שיער אלה שולחים מסרים על תנודות קול לתאי עצב אחרים במבנה הספירלי של השבלול. מסרים אלה מועברים לאחר מכן לאורך עצבים לחלקים שונים של המוח שבהם
חוש השמיעה הוא היכולת לתפוס קול על ידי זיהוי רעידות.
האוזן היא איבר חישה שמזהה גלי קול וממיר אותם לדחפים עצביים הנשלחים למוח. תהליך השמיעה מתחיל ברטט של גל קול, הגורם לתנועה של עור התוף ויוצר סדרה של רעידות קטנות בשלוש העצמות הזעירות באוזן התיכונה. תנודות אלו מועברות לאחר מכן על ידי שערות קטנות לנוזל באוזן הפנימית, אשר שולח אותות לאורך סיבי עצב לשני צידי המוח.
האוזן היא כלי מכוון עדין, והאיבר הרגיש ביותר מבין חמשת החושים האנושיים. האוזן היא איבר החישה היחיד שיכול לזהות גלי קול באוויר או במים.
האוזן היא גם איבר מורכב מאוד, ולמרות שהוא נחקר בהרחבה על ידי מדענים, יש עדיין הרבה תעלומות שצריך לפתור.
השמיעה של אדם תלויה בשני מרכיבים עיקריים:
1) האוזן החיצונית – החלק של האוזן שאתה יכול לראות מנקודת המבט שלך – מתפקדת כשפך לאיסוף גלי קול
2) עור התוף – קרום דק הרוטט בתגובה לגלי קול
3) האוזניים התיכוניות והפנימיות – סדרה של צינורות המחוברים בעצמות קטנות המגבירות ומעבירות תנודות מעור התוף לאוזניים.
שמיעה היא צורה של תפיסה חושית המאפשרת לגוף לזהות תנודות קול ולפרש אותן כקול. שמיעה היא אחד מחמשת החושים המסורתיים. האוזן היא לא רק איבר לשמיעה, אלא גם לאיזון ושיווי משקל.
לאוזן שלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. האוזן החיצונית מורכבת מהפינה או האפרכסת (החלק הנראה מחוץ לראש) ותעלת השמע (המובילה מהאוזן החיצונית אל עור התוף). האוזן התיכונה כוללת קרום דק הנקרא עור התוף המפריד בינה לבין האוזן הפנימית; שלוש עצמות זעירות בכל איבר שמיעה; וחלל אוויר קטן הנקרא תא מלא באוויר המעביר גלי קול לעצמות אלו. האוזן הפנימית כוללת תעלות חצי מעגליות,
שמיעה היא חוש הקול והיא סוג של תפיסה חושית.
גלי קול הם רעידות העוברות באוויר או באמצעי תקשורת אחרים, כגון מים. האוזן מזהה את הגלים הללו וממירה אותם לדחפים עצביים הנשלחים למוח.
האוזן היא איבר שמיעה ושיווי משקל. הוא מזהה תנודות קול, אשר מועברות לאחר מכן למוח דרך סדרה של עצמות קטנות באוזן הנקראות עצמות. עור התוף הוא החלק החשוב ביותר של האוזן מכיוון שהוא רוטט כשגלי קול פוגעים בו ושולח את התנודות הללו לשלוש עצמות זעירות שמתחברות לשבלול. השבלול הוא צינור בצורת ספירלה מלא בנוזל ומרופד בתאי שיער שעוזרים להפוך גלי קול לאותות חשמליים הנשלחים למוח שלך.
אנו יכולים לשמוע צלילים מכיוון שהם רוטטים דרך האוזן שלנו, מה ששולח הודעות על תנודות אלו למוח שלנו. המוח שלנו הופך את המידע הזה למה שאנו מכירים כקול.
שמיעה היא תהליך מורכב הכולל מספר חלקים של האוזן, המוח ומערכת העצבים.
האוזן מורכבת משלושה חלקים: חיצוני, אמצעי ופנימי. האוזן החיצונית אוספת גלי קול ומכוונת אותם אל עור התוף, אשר רוטט בתגובה לגלים אלו. הרעידות מועברות לאחר מכן לאוזן התיכונה שם הן מוגברות ומכוונות לתוך האוזן הפנימית על ידי שלוש עצמות זעירות הנקראות עצמות. האוזן הפנימית מכילה צינור דמוי חילזון הנקרא שבלול הממיר את התנודות הללו לדחפים עצביים הנשלחים למוח.
המוח מפרש דחפים עצביים אלה כצלילים שאנו יכולים לשמוע כגון מוזיקה או קולות.