סעיפים שחייבים להכיר בחוק פינוי מושכר

ישראלים רבים מתגוררים בדירות שכורות. בטרם כניסתם לדירה, הם חותמים עם המשכיר על חוזה שכירות, בו נקבעים, בין היתר, משך מגוריהם בדירה, גובה שכר הדירה שעליהם לשלם וכו'.

לעתים, בתום תקופת השכירות, השוכרים מסרבים להתפנות מהדירה. כדי לפתור את הבעיות שנוצרות כתוצאה מתופעה זו, יש להכיר את סעיף 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") המכיל חמש הוראות מיוחדות החלות לגבי תביעת פינוי מושכר. במאמר זה, אציג את החשובות ביותר שבהוראות אלה.

סעיף 81(א): הסעד היחידי שניתן לדרוש בתביעה זו: פינוי המושכר

סעיף 81(א) לתקנות החדשות קובע:

תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.

כלומר, משכיר שמגיש תביעה לפינוי מושכר חייב לדעת שהסעד היחידי שהוא יכול לדרוש בתביעה זו הוא פינוי השוכר מהדירה.

אם, לדוגמא, כתוצאה מסירוב השוכר להתפנות, נגרמו נזקים ממוניים למשכיר – על האחרון להגיש תביעה נפרדת לביהמ"ש על מנת לדרוש את הסעדים הרלוונטיים. אם וכאשר המשכיר אכן מגיש תביעה שכזו, עליו להודיע על כך לביהמ"ש, ולציין אם בתביעה זו מתקיימים התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון מהיר בה.

סעיף 81(ב): ממועד המצאת כתב התביעה ועד הגשת כתב הגנה: 30 יום

סעיף 81(ב) לתקנות החדשות קובע:

כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.

סעיף זה מחייב את השוכר להגיב במהירות לפעולת המשכיר, ומבהיר לו את חומרת הסיטואציה ואת מידת רצינותו הרבה של המשכיר באומרו כי הוא מפנה אותו מהדירה.

כמו כן, סעיף זה מונע מהמשכיר חשש מהליך משפטי ארוך, שכל עיכוב בו עלול לגרום למשכיר לנזקים ממוניים ואולי אף לנזקים בדירה המושכרת מצד השוכר המסרב להתפנות.

סעיף 81(ג): לנתבע אין "יכולת מילוט"

סעיף 81(ג) לתקנות החדשות קובע:

נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.

כלומר, השוכר לא יכול להגיש תביעה כנגד המשכיר במסגרת אותו ההליך, וכן הוא לא רשאי להעביר את האחריות לאדם אחר.

משמע, לנתבע בתביעה לפינוי מושכר אין יכולת "להימלט" מהתביעה. עליו להבין את העובדה שהוא הנתבע היחידי, ולכן עליו לספק הסברים למעשיו.

סעיף 81(ה): מהגשת כתב ההגנה האחרון ועד הדיון בתביעה: 30 יום

סעיף 81(ה) לתקנות החדשות קובע:

בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

סעיף זה, בדומה לסעיף 81(ב), מונע מהמשכיר חשש מהליך משפטי ארוך.

 

לסיכום, אדם המגיש, או מעוניין להגיש, תביעה לפינוי מושכר, חייב לדעת שהסעד היחיד אותו הוא יכול לדרוש בתביעה זו הוא פינוי המושכר, ובמידה והוא מעוניין בסעדים נוספים – עליו להגיש תביעה נפרדת לביהמ"ש. כמו כן, עליו לדעת שממועד המצאת כתב התביעה ועד הגשת כתב הגנה, וכן מהגשת כתב ההגנה ועד הדיון בתביעה, יעברו לכל היותר שלושים ימים, מה שאמור למנוע ממנו חשש מהליך משפטי ארוך ואיטי, שכל עיכוב בו יכול לגרום לו לנזקים ממוניים או לחילופין לנזקים במושכר.

בנוסף, גם אדם שמוגשת נגדו תביעה לפינוי מושכר, חייב לדעת שהוא לא יכול, במסגרת אותו ההליך, להגיש תביעה כנגד מי שתבע אותו, או להעביר את האחריות לאדם אחר, כלומר עליו להתמודד לבדו עם טענות התביעה שמופנות כנגדו.