הגנת אמת דיברתי בתביעות לשון הרע

תביעות לשון הרע מוגשות מכוחו של חוק לשון הרע. החוק קובע שתי הגנות לנתבע, אשר בהתקיימן, ידחה בית המשפט את התביעה ולא תוטל אחריות נזיקית.

ההגנה הראשונה, המופיעה בסעיף 14 לחוק, היא הגנת אמת דיברתי (על פי לשון החוק, הגנת אמת הפרסום). ההגנה השנייה היא הגנת תום הלב, המופיעה בסעיף 15. הגנת אמת דיברתי, מתקיימת כאשר שהפרסום הוא אמת והיה בו עניין ציבורי. הגנת תום הלב מתקיימת כאשר המפרסם פעל בתום לב, באחת מן הנסיבות המפורטות בסעיף.

כאשר פונים אל עורך דין לשון הרע, יבחן עורך הדין, האם עומדת למפרסם אחת מן ההגנות ומהו הסיכוי כי זו תתקבל על ידי בית המשפט, על פני טענות התובע.

 

חוק לשון הרע – מדוע קיימות הגנות למפרסם?

מטרתו של חוק לשון הרע, היא להגן על כבודו של האדם ועל שמו הטוב, על ידי הגבלת חופש הביטוי ואיסור על התבטאויות פוגעניות. לאור זאת, נשאלת השאלה, מדוע ישנן הגנות למפרסם, בחוק זה.

התשובה: ישנו צורך לאזן בין שתי זכויות אלו: חופש הביטוי מחד והזכות לשם טוב מאידך. כאשר דבר הפרסום הוא אמת ויש בו עניין לציבור, או כאשר פעל המפרסם בתום לב בנסיבות מסוימות, סבר המחוקק כי ראוי להגן על המפרסם ומקרים אלו, לא ייחשבו כהוצאת לשון הרע.

חוק לשון הרע, אינו דורש פגיעה בפועל, אלא די בכך כי התובע יראה שהפרסום היה עלול לפגוע. אולם, כאשר עומדות למפרסם, אחת מן ההגנות, לא תוטל אחריות נזיקית או פלילית, בין אם הייתה פגיעה בפועל ובין אם לאו.

למידע נוסף ראה – https://www.smallclaims.co.il/

 

מהם סיכויי התביעה? עורך דין לשון הרע מייעץ

המבקש להגיש תביעת לשון הרע, צריך לפנות למשרדי עורכי דין, המתמחים בסוג תביעות זה בלבד:

1. סיכויי התביעה: עורך דין לשון הרע, יקבל לידיו את התיק, יבחן את נסיבות המקרה ואת הראיות ועל פי כל אלו, יחווה דעתו, על סיכויי התביעה.
2. המכשול המרכזי: מטבע הדברים, אחד המכשולים המרכזיים בקבלת התביעה, יהיה הגנה למפרסם. אם עומדות לנתבע, אחת מן ההגנות, הרי שסיכויי התביעה, קטנים.
3. טענת הגנה למפרסם: עורך דין לשון הרע, יוכל לתת ללקוח, חוות דעת מקצועית, האם מתקיימות אחת מן ההגנות, או אם לאו ומהו הסיכוי כי יתקבלו.

אחת מן ההגנות של חוק לשון הרע, כאמור, היא הגנת אמת דיברתי, אמת הפרסום. מהי?

 

הגנת אמת דיברתי

תביעת לשון הרע, למרות היותה תביעה נזיקית, אינה מוגשת למעשה, מכוחה של פקודת הנזיקין, אלא מכוחו של חוק לשון הרע. עוולת לשון הרע נוצרת, כאשר פורסם דבר מה פוגעני כלפי אדם אחר (דבר מה המכוון לגילו, מינו, מקצועו וכיו"ב).

פרסום פוגע, אינו חייב להיות שקרי. לעיתים, מדובר בפרסום שהוא אמת. כאשר לפרסום זה, יש עניין ציבורי, סבר המחוקק, כי ראוי להגן על המפרסם.

לפיכך, בהתקיים שני תנאים אלו, לא יטיל בית המשפט, אחריות בגין לשון הרע, על המפרסם.

עו"ד אלי לוטן מסביר כי האלמנט של עניין ציבורי, הוא מהותי מאוד בהגנה זו ועל הנתבע יהיה לשכנע את בית המשפט, כי מדובר במידע אשר היה צריך להביאו לידיעת הציבור.

 

האם יש להוכיח את הנזק?

בשונה מתביעות נזיקיות המוגשות על פי פקודת הנזיקין, בתביעת לשון הרע, התובע אינו להוכיח את הנזק שנגרם לו על מנת לקבל פיצוי כספי.

חוק לשון הרע, צייד את הנפגעים בכלי חשוב מאוד, הנמצא בסעיף 7 לחוק ונקרא פיצוי ללא הוכחת נזק. פירושו של דבר הוא כי התובע, יכול לקבל פיצוי כספי, גם אם לא הוכיח את הנזק שנגרם לו. מטרת הפיצוי היא להחזיר את המצב לקדמותו עבור הנפגע, כפי שהיה לפני הפרסום. זהו למעשה העיקרון הבסיסי בדיני נזיקין הבא לידי ביטוי גם בסעיפי פקודת הנזיקין.

תביעה כספית לפיצוי או קובלנה פלילית, בגין לשון הרע, תוגש מכוחו של חוק לשון הרע. בשני המקרים, אזרחי ופלילי, לא תוטל אחריות על הנתבע ולא יורשע הנאשם, אם התקיימה הגנת אמת דיברתי, או הגנת תום הלב.